באר מרים: התקווה הנוצרית ההמנון הפרוטסטנטי

התקווה הנוצרית ההמנון הפרוטסטנטי

לק"י

לורנס אוליפנט, נפתלי הרץ אימבר והציונות הנוצרית הפרוטסטנטית

שנת הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד לפרט קטן

לורנס אוליפנט פעיל ב"אחוות החיים החדשים" וב"אחוות ישו" שיסדה את ראש פינה, זכרון יעקב, רעיון רכבת העמק (מסילת הברזל) ועוד. משפיע משמעותי על חובבי ציון ועל העות'ומנים, מייצר ציונות נוצרית.
הוא הגיע לארץ ב 1882 למניינם ומי ששימש לו כמזכיר אישי היה המשורר נפתלי הרץ אימבר, שיש הטוענים כי כתב אז את "התקווה". נפתלי הרץ אימבר נמנה עם המעטים שהשתתפו בהלוויתו. כמו כן, הוא הספיד את אוליפנט בג'ואיש סטנדרט" וב"חבצלת".

התיאולוג הגדול, תומאס ברייטמן (1562-1607), הצהיר באפוקליפסה האפוקליפסית שלו: "... היהודים כעם יחזרו לארץ ישראל, כארץ אבותיהם הקדומים ..."

בית אוליפנט המצוי במושבה הגרמנית בחיפה הוא מבנה מגורים טמפלרי אופייני שהיה שייך למשפחת אוליפנט.

המבנה, המצוי בשדרות בן-גוריון 16, כולל גמלון וגג רעפים משופע האופייניים לארכיטקטורה הטמפלרית. בקומת הקרקע מעל פתח הכניסה המקורי של הבית חקוקה כתובת בגרמנית:

"Wohl denen, die das Gebot halten, und thun immerdar Recht"

מתוך תרגומו של מרטין לותר לפסוק בתהלים: "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת".

"Wohl denen, die das Gebot halten, und thun immerdar Recht"
מתוך תרגומו של הכומר מרטין לותר לתנ"ך

בקומה השניה, בין שני החלונות המרכזיים, חקוקה הכתובת "Haus Oliphant" (בית אוליפנט). כתובת זו לא היתה במקום בזמן שמשפחת אוליפנט התגוררה בבית, והוטבעה מאוחר יותר על ידי הטמפלרים, לאחר שמבקרים ומטיילים הגיעו למושבה וביקשו לראות את הבית.

המבנה נבנה על ידי מתיישב טמפלרי בשם קרל אולדורף גרמני שהיגר לאמריקה והגיע לחיפה בשנת 1870 למניינם. אולדורף היה נגר, והוא הקים בחצר הבית נגריה ואורווה קטנה. בעקבות מעברו ליפו שם שימש כראש המושבה הטמפלרית, העמיד את ביתו בקיץ 1882 למניינם להשכרה. הבית הושכר בדצמבר 1882 למניינם ללורנס אוליפנט שלאחר מכן רכש את הבית. אוליפנט התגורר בבית זה בחורף ביחד עם אשתו אליס ומזכירו נפתלי הרץ אימבר, ובקיץ התגורר בתחילה בעוספיה ולאחר מכן בבית שבנה בשנת 1884 למניינם בדליית אל כרמל הנקרא גם הוא בית אוליפנט. אל הבית הגיעו מבקרים רבים ביניהם היה צ'ארלס גורדון. בעקבות ריבוי המבקרים צוין הבית במרבית מדריכי הטיולים של התקופה.

ב-2 בינואר 1886 למניינם מתה אשתו הראשונה של אוליפנט, אליס (קבורה בבית הקברות הטמפלרי) ואוליפנט שב לארצות הברית שם נשא את אשתו השניה רוזמונד דייל אוון (נכדתו של האוטופיסט רוברט אוון), ומת שם מספר חודשים לאחר נישואיו. לאחר מותו של אוליפנט בדצמבר 1888 למניינם עבר הבית לבעלות אשתו. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 למניינם, שימש הבית את חברת "אסיה" אשר קבלה זכיון לבנות את קטע המסילה מחיפה לדמשק של הרכבת החיג'אזית. עבודות המיפוי והתכנון הראשונה נעשו מבית אוליפנט.

בית הקיץ בדליית אל כרמל נמכר בשנת 1926 למניינם למיסיונרית פרנסיס ניוטון, וכיום משמש כ"בית יד לבנים" הדרוזי.