לק"י
לכבוד
הרב קלמן כהנא,
סגן שר החינוך והתרבות,
י ר ו ש ל י ם.
רב כהנא היקר,
אני מחויב להביא לפניך את שאלת המנגנון החינוכי
במסגרת מפעל "קורת גג" המבוצע ע"י צבא ההגנה לישראל.
מחוסר מקומות בהתיישבות העובדת לילדים דתיים, היו נאלצים גם השנה לבקש את עזרת הצבא, ביחוד לקליטת ילדים דתיים וחלק לקליטת ילדים חולים.
לפני שנה קלט הצבא במחנה תל-נוף ילדים דתיים ומחנה זה נהפך להצלחה מזהירה מבחינה חינוכית וארגונית, שמחת חיים שררה במחנה והמנגנון החינוכי והארגוני עשה את הכל כדי להנעים לילדים ולחנכם.
זכורים לי עוד הסידורים שאפשרו לילדים טיולים בסביבה, בקורים בגן החיות וכד'.
השנה מתגבשת תמונה לגמרי אחרת:
בשלושה מחנות צבאיים טירה (עם 700 ילד) רמת דוד של חיל האויר (עם 400 ילד) ונוה-שאנן (עם 150 ילדים חולי גזזת) שוררת אטמוספרה של פחד אצל הילדים ונסיון לברוח ממחנות "קורת גג" ולחזור אפילו לאוהלים.
במשך שלושה שבועות של "קורת גג" ברחו כמעט 300 ילד מבין 1,200 ילדים והרצון לברוח גובר והולך.
הצבא אינו בוחר במנגנון החינוכי. אני מבין שקיים הסכם בין משרד הסעד למשרד החינוך ועל האחרון לבחור (במסגרת מינויים ומחוצה לה) במנגנון חינוכי לילדים אלה.
כנראה, שהמנגנון פועל עם ילדים אלה לפי עקרונות בלתי מודרניים בהחלט ולפי נוסח שאיננו נותן לילד הרגשה שיד אוהדת ומחנכת מנסה להדריכו.
נוסף לזה קיימת תמיד סכנה שהתנאים של מחנות צבאיים, כמו צריפים גדולים, גדר תיל מסביב, לבוש אחיד מטילים דכאון מסוים על ילדים, אך תנאים אלו אי אפשר לשנות.
אין לי שום זכות להתערב בעניינים החינוכיים במסגרת מפעל קורת גג, אך אני חושש לירידת הפופולריות של הצבא בין העולים וכן לעצם בריחה המונית שמחזירה ילדים לאוהלים במעברות.
בקשתי אליך רב כהנא היקר, שתעשה בדיקת בזק של הכוחות החינוכיים במחנות אלה ותכניס כוחות רעננים, אם אפשר מתנועות הנוער הדתיות, לפעולה חינוכית במחנות.
בקשתי מחברי יצחק קויפמן להביא לך את המכתב הזה ובטח תמצא אתה דרך לפעולה מהירה.
מכתב מד"ר ג. יוספטל, ראש המחלקה לקליטה של הסוכנות ה"יהודית" לסגן שר החינוך, בחורף ה'תשי"ב אודות ילדי העולים שנשלחו לחינוך מחדש בבסיסים הצבאיים, בכפיה.
כינוי מבצע הבזק לחינוכם של ילדי העולים מארצות תימן והמזרח מחדש נקרא "מבצע קורת גג".
כינוי מבצע הבזק לחינוכם של ילדי העולים מארצות תימן והמזרח מחדש נקרא "מבצע קורת גג".
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
פ ר ט י ב ה ח ל ט ! י"א טבת תשי"ב
(9.1.52)
לכבוד
הרב קלמן כהנא,
סגן שר החינוך והתרבות,
י ר ו ש ל י ם.
רב כהנא היקר,
אני מחויב להביא לפניך את שאלת המנגנון החינוכי
במסגרת מפעל "קורת גג" המבוצע ע"י צבא ההגנה לישראל.
מחוסר מקומות בהתיישבות העובדת לילדים דתיים, היו נאלצים גם השנה לבקש את עזרת הצבא, ביחוד לקליטת ילדים דתיים וחלק לקליטת ילדים חולים.
לפני שנה קלט הצבא במחנה תל-נוף ילדים דתיים ומחנה זה נהפך להצלחה מזהירה מבחינה חינוכית וארגונית, שמחת חיים שררה במחנה והמנגנון החינוכי והארגוני עשה את הכל כדי להנעים לילדים ולחנכם.
זכורים לי עוד הסידורים שאפשרו לילדים טיולים בסביבה, בקורים בגן החיות וכד'.
השנה מתגבשת תמונה לגמרי אחרת:
בשלושה מחנות צבאיים טירה (עם 700 ילד) רמת דוד של חיל האויר (עם 400 ילד) ונוה-שאנן (עם 150 ילדים חולי גזזת) שוררת אטמוספרה של פחד אצל הילדים ונסיון לברוח ממחנות "קורת גג" ולחזור אפילו לאוהלים.
במשך שלושה שבועות של "קורת גג" ברחו כמעט 300 ילד מבין 1,200 ילדים והרצון לברוח גובר והולך.
הצבא אינו בוחר במנגנון החינוכי. אני מבין שקיים הסכם בין משרד הסעד למשרד החינוך ועל האחרון לבחור (במסגרת מינויים ומחוצה לה) במנגנון חינוכי לילדים אלה.
כנראה, שהמנגנון פועל עם ילדים אלה לפי עקרונות בלתי מודרניים בהחלט ולפי נוסח שאיננו נותן לילד הרגשה שיד אוהדת ומחנכת מנסה להדריכו.
נוסף לזה קיימת תמיד סכנה שהתנאים של מחנות צבאיים, כמו צריפים גדולים, גדר תיל מסביב, לבוש אחיד מטילים דכאון מסוים על ילדים, אך תנאים אלו אי אפשר לשנות.
אין לי שום זכות להתערב בעניינים החינוכיים במסגרת מפעל קורת גג, אך אני חושש לירידת הפופולריות של הצבא בין העולים וכן לעצם בריחה המונית שמחזירה ילדים לאוהלים במעברות.
בקשתי אליך רב כהנא היקר, שתעשה בדיקת בזק של הכוחות החינוכיים במחנות אלה ותכניס כוחות רעננים, אם אפשר מתנועות הנוער הדתיות, לפעולה חינוכית במחנות.
בקשתי מחברי יצחק קויפמן להביא לך את המכתב הזה ובטח תמצא אתה דרך לפעולה מהירה.
בברכת-חבריםובכל הכבוד,שלך,
ג. יוספטל.
