לק"י
❖ ראש מחלקת העליה של הסוכנות ה"יהודית" באותה העת היה יצחק רפאל מתנועת הפועל המזרחי (שר העליה היה משה שפירא, גם הוא מתנועת "המזרחי")
המוסדות המוזכרים לעיל פשוט הלאימו את רכוש יהודי תימן. (וגם את ילדי תימן).
"וועדה מפקחת על חלוקת הרכוש הציבורי, שהובא ארצה מקהילות תימן, נתמנתה ע"י מחלקת העליה של הסוכנות היהודית. הוועדה מורכבת" מכל המוסדות שגנבו את הרכוש.
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
עיתון "הצופה" (הפועל המזרחי) מיום שישי, כ"ח תמוז ה'תש"י (14 ביולי
1950 למניינם), תמליל:
"וועדה מפקחת על חלוקת הרכוש הציבורי, שהובא ארצה מקהילות תימן, נתמנתה ע"י מחלקת העליה של הסוכנות היהודית. הוועדה מורכבת מב"כ בית הספרים הלאומי, המכון למדעי המזרח, מכון לחקר קהילות המזרח התיכון משרד הדתות, מרכז התאחדות התימנים והג'וינט. מרכז הוועדה נ. בן נחום. רכוש זה מרוכז ע"י מחלקת העליה בעדן ומועבר דרך הים לארץ. כזכור, הגיעה לפני זמן מה לאילת האניה "אופיר" (אופיר זו האניה לוצ'יה) שהביאה רכוש ציבורי ופרטי מגולת תימן."
❖ משרד הדתות היה באותה העת בידי יהודה לייב מימון (פישמן)
❖ ראש מחלקת העליה של הסוכנות ה"יהודית" באותה העת היה יצחק רפאל מתנועת הפועל המזרחי (שר העליה היה משה שפירא, גם הוא מתנועת "המזרחי")
❖ "מכון
לחקר קהילות המזרח התיכון" – מדובר במכון שייסד יצחק בן צבי בשנת
1947 למניינם (לא
"יד בן צבי" שנוסד לאחר מותו, אלא מכון בן צבי, שהקים בן צבי עצמו)
 |
| https://www.ybz.org.il/mbz |
"...הקמת המכון התעכבה משום שבן־צבי עמד על כך, כי המכון יקום בזיקה לאוניברסיטה העברית על מנת שיהיה לו מעמד אקדמי ומדעי מוכר..."
גם
המכון הזה קשור לאוניברסיטה העברית.
אסמכתאהמוסדות המוזכרים לעיל פשוט הלאימו את רכוש יהודי תימן. (וגם את ילדי תימן).
מה גם, ש"בית הספרים הלאומי" (ששמו הוחלף לימים בשם "הספריה הלאומית"), נוסד מלכתחילה ע"י ארגון "בני ברית" שהוא תת ארגון של כת הבונים החופשיים והיה תחת חסותה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
אותה אוניברסיטה שמתוכה ובשמה פעלו כל הרופאים והמדענים שערכו מחקרים רפואיים
ביהודי תימן, כולל הפרופסור פריץ דרייפוס, שהגה את רעיון המחקרים הרפואיים על תאי
הגזע החרמשי (תאי דם כושי) והיה בתפקיד ניהולי גבוה בביה"ס לרפואה הדסה של
האוניברסיטה העברית.
התפיסה היא תפיסת השמאל אז וכיום:
בני האדם הם רכוש ("חומר אנושי", "כח אדם" ושלל ביטויים מחרידים נוספים שהוטמעו בקרבנו) והם רכושו של הממסד (אם זה מדינה או צבא)
רכוש
יקר ערך – גם הוא רכוש לאומי, כלומר ציבורי.
הכל
אפשר וצריך להלאים.
אין רכוש פרטי!
אין רכוש פרטי!
(בלעז,
זה נקרא פשיזם)
 |
| עיתון "הצופה" מיום שישי, כ"ח תמוז ה'תש"י (14 ביולי 1950 למניינם) |
