מאפיינים פרוטסטנטיים

לק"י

הרפורמציה הפרוטסטנטית

---

שנת הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד לפרט קטן

מרטין לותר, ז'אן קלווין והאחרים ראו במקרא לבדו מקור חזק דיו,
❞דברו המהדהד של אלוהים❝, שההשראה והקדושה שבו היו כה עוצמתיות, עד שדי היה בהן כדי לאפשר לכל אחד להבינו מתוך עצמו ללא הזדקקות לתיווך המסורת – בתנאי, כמובן, שאכן האמין בהיות התנ"ך דבר האל וציפה לקבל את אמיתותיו.

■ לותר קבע בשנת 1,520 למניינם, ש❞המקרא הוא המבאר שלו עצמו❝ (Scriptura sui ipsius interpres), ובכך שלל כל סמכות חיצונית לו כנקודת משען לפרשנות. מאז ועד ימינו, הקדישו הפרוטסטנטים הרבה ממאודם, יותר מכל הזרמים האחרים, בפיתוח שיטות הרמנויטיות (חקר טקסט) שונות להבנת פשט המקרא והברית החדשה.

■ האגרת אל הרומים פרקים ג' ו-ד' בתרגום לותר מ-1522 למניינם: (פסקה שלישית, שורה שניה): לָכֵן דָּנִים אֲנַחְנוּ שֶׁבֶּאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה. לותר שאב את רעיון הצידוק שלו מאגרת פאולוס הראשונה.

■ לדוקטרינה היתה השפעה עמוקה ומתמשכת על הפילוסופיה האירופית, והיא תרמה תרומה מרכזית לדגש המתחזק על היחיד הסובייקטיבי, שאמונתו כלפי פנים ולא מעשיו המדידים הושמו במרכז. מהלך זה הוביל בעקיפין גם לנאורות עצמה ולתפישות מודרניות שצמחו אתה ואחריה. ז'אן קלווין ותלמידיו הקצינו עוד יותר מלותר וקבעו, שגם האמונה עצמה היא מתת אלוה ולא יכולה לנבוע מתוך בחירה חופשית והטבע האנושי. (דטרמיניזם)

■ שוויון. אין סמכות עליונה. הכומר וקהילתו שווים.

■ התנתקות ממסורות, שלילת מסורת (מאב לבן, תורה שבע"פ)

■ חופש אינטלקטואלי

■ מטריאליזם (חומרנות)

■ סובייקטיביזם (אין אמת. אין אמת מוחלטת)

■ "הנגשת" כתבי הקודש לכלל המאמינים. תנ"ך בגובה העיניים.

■ המדינה שולטת בדת. הרשויות - הן הכוח העליון. מכאן התפתחה הלאומנות (הפשיזם). מכאן צמח באופן ישיר המונח "חופש דת".

שני הסעיפים הפותחים את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, האוסרים על הקונגרס לתמוך בדת כלשהי או להעדיף אחת על רעותה, שאבו רבות ממורשת זו.

■ ריסוק המונופול האורתודוכסי - שבירת הבלעדיות שהיתה לכנסיה הקתולית על פירוש רצון האל ומתן האפשרות לפרשנות עצמאית הובילה בטווח הארוך לאי-מסוגלות ליצור הסכמה בנדון ולהכרח להעביר שאלות אלו לתחום הפרט וע"י כך לחילון.

■ זרמים פרוטסטנטיים מרכזיים והמקבילות הלכאורה יהודיות שלהם:

1. הזרם הלותרני - מקביל לתנועה הקונסרבטיבית (לאומנות. רויזיוניזם או ימנות כפי שנתפסת בימינו)

2. הזרם הקלוויניסטי - מקביל לתנועה הרפורמית (קוסמופוליטיות. מרכסיזם, סוציאליזם או שמאלנות כפי שנתפסת בימינו)

מכאן צמחו תתי-זרמים רבים נוספים, מה שאיפשר את התרסקות הנצרות הוותיקה לזרמים רבים, זו הרפורמציה הפרוטסטנטית.

כל מה שנקרא "תרבות המערב" נוצר ישירות מהרפורמציה הפרוטסטנטית.

על כך מושתתות מדינות צפון אמריקה ורוב מדינות אירופה.

תודה רבה לרב הגאון דב ברקוביץ' שליט"א