לק"י
שנת הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד לפרט קטן
עיתון "חרות", יום שלישי, ה' תמוז ה'תש"י (20 ביוני 1950 למניינם)
ד"ר גיורא יוספטל נולד בנירנברג הקיסרות הגרמנית ב-9 באוגוסט 1912 למניינם – מת ב- 23 באוגוסט 1962 בלוצרן, שווייץ למניינם בשם גאורג יוזפטל (Georg Josephthal). יוספטל היה פעיל ציוני בגרמניה, מנהל עליית הנוער בברלין, מבכירי הסוכנות ה"יהודית" וראש מחלקת העליה והקליטה של הסוכנות ושר בממשלות ישראל.
בשנת 1932 למניינם הצטרף לתנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית "הבונים".
במסגרת פעילותו הקים סדנאות הכשרה מקצועית וחוות להכשרה חקלאית לצעירים שהכינו אותם לקראת עלייתם לארץ ישראל. בשנת 1933 התמנה לתפקיד ראש מחלקת הנוער של הקהילה היהודית בבוואריה. בגלל עליית הנאצים לשלטון בתחילת אותה שנה נאלץ יוספטל להמשיך את לימודיו בבזל שבשווייץ, וסיים שם את הדוקטורט במשפטים.
בשנת 1934 עבר לברלין והתמנה למנהל עליית הנוער. בתחילת שנת 1936 התמנה למזכיר הכללי של "החלוץ" בגרמניה, ובאותה שנה נישא לסֵנֵטָה לבית פונדוב, לימים חברת הכנסת. יוספטל פעל להקמת חוות הכשרה גם מחוץ לגבולות גרמניה, ובשנות ה-30 סייע ל"הגנה" ברכישות נשק חשאיות. בשנת 1937 תפסו הנאצים את אחד מרוכשי הנשק וברשותו תמונה משותפת עם יוספטל. בעקבות כך נעצר גם יוספטל, אולם שוחרר מחוסר ראיות. יוספטל היה בקשרי ידידות טובים עם מנהל המחוז, והלה סידר לו ולאשתו דרכונים עמם יצאו השניים את גרמניה.
רעייתו סנטה הצטרפה לגרעין של יוצאי גרמניה שהקים במרץ 1945 את קיבוץ גלעד. עם שחרורו של יוספטל מן הצבא הבריטי הגיע אף הוא לקיבוץ ועבד שם תקופה קצרה.
בסתיו 1945 החל את פעילותו בסוכנות היהודית ושימש כאחראי על מדור הקליטה במחלקת העליה.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1947, התמנה לחבר הנהלת הסוכנות וקודם לתפקיד ראש מחלקת הקליטה תפקיד אותו מילא בתקופת העלייה ההמונית ועד שנת 1956 למניינם. יוספטל ראה בתרבותם של המזרחיים מכשול לחזון מיזוג הגלויות וראה את שינוי תפיסות העולם ואורחות החיים של אותם עולים כך שיתאימו לנורמות של הוותיקים כחלק חשוב בתפקיד הקולטים. כך ביטא את עמדתו בקונגרס הציוני ה- 23 בשנת 1951 למניינם:
"תנאי יסודי למיזוג גלויות הוא שינוי מידות החיים של יוצאי הארצות המפגרות ואחת הדרכים לכך היא: התמיכה בחלשים ובמקופחים שבתא המשפחתי – בילד ובאשה. אין דבר משותף בין הורים הנותנים את הכל לילדיהם ורואים בחינוך ובשמירה על בריאות ילדיהם את תוכן חייהם; שמוסרים את האוכל ואת ההלבשה ואת כספם כדי שלילדיהם יהיה טוב – ובין אלה שגוזלים את המנות המיועדות לילדיהם והמתכסים בשמיכות המיועדות לילדיהם, השולחים את ילדיהם בגיל רך לעבודה ואינם מבינים מה זאת חובת החינוך ואינם יודעים מה זה רופא ותרופה. אין מיזוג גלויות, אם במשפחה אחת שולחים את האשה לעבודה ימים אחדים אחרי הלידה ובמשפחה אחרת מוציאים את הפרוטה האחרונה כדי לדאוג לעזרה ליולדת. מיזוג גלויות לא ייעשה בדיבורים אלא בחינוך ובטיפול, על-ידי השרשת מידות-חיים, על-ידי שמירה על זכות חיים לחלשים, על-ידי ביטול שלטונו של בעל-גוף, על-ידי ריסון שלטונו הפראי של הגבר"
דברים בקונגרס הציוני הכ"ג, ירושלים 1951 למניינם
כדי לחולל שינוי תרבותי זה הציע יוספטל בעיקר פעולות המכוונות לחינוך ילדים ונוער וכן הכשרה והשכלה לנשים. יוספטל תמך בשינוי המדיניות מעליה המונית לעלייה סלקטיבית עקב תפיסתו את תרבותם של העולים מצפון אפריקה: "נשברנו עם אחרוני העלייה המרוקאית והטריפוליטאית ב-1951. זה היה 'לומפן פרולטריון' (ביטוי מרקסיסטי: פרולטריון של בלויי סחבות, חסר תודעת מעמדית), אנשים ללא עתיד". כשפרצו מחאות במעברות בעקבות הצפות בחורף 1951 האשים יוספטל את העולים המזרחיים בפסיביות ובחוסר נכונות לסייע לעצמם "העולים העיראקים הראו חוסר אפשרות לעזור לעצמם שעוברת כל גבול. אנו רגילים תמיד לתימנים האדישים, המקבלים את הכל כגזרת שמים" בשנת 1952 התמנה גם לתפקיד גזבר הסוכנות וכן יצא להאג כאחד מראשי המשלחת הישראלית לניהול המשא ומתן עם גרמניה המערבית על הסכם השילומים. בשנת 1950 יצא לראשונה למסע התרמות בקרב יהודי ארצות הברית עבור מדינת ישראל הצעירה.
 |
| גיורא וסנטה יוספטל |
באוגוסט 1956 נבחר בתמיכתו של בן-גוריון כמזכיר הכללי של מפא"י.
במקביל לתפקידו בכנסת שימש יוספטל בין השנים 1953–1955 ו-1960–1962 כיו"ר מועצת המנהלים של עמידר. בנוסף היה חבר וסגן יושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל.
בעקבות מצבו הבריאותי המעורער הזמינו אחיו הבכור לשהייה בווילה שלו בלוצרן לצורך החלמה. הוא נפטר שם כשאשתו לצידו, באמצע כהונתו כשר הבינוי והשיכון. גופתו הועברה לירושלים ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ גלעד.
על שמו של גיורא יוספטל נקראו מוסדות, שכונות ורחובות ברחבי ישראל.
ביניהם:
"מכון יוספטל" – הוקם כמלכ"ר בשנת 1973 על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, ארגון ג'וינט ישראל ואנשי ציבור מתחום הרווחה, החינוך והעבודה הקהילתית.
רחובות בכל הערים, בתי ספר, פרס, מכון, שכונות, גנים ובית החולים באילת.
