לק"י
עיתון "הבקר" מיום שישי, כ''ז אלול ה'תש"ח (1 באוקטובר 1948 למניינם) - חטופים ע"י הלשכה לעזרה סוציאלית של עיריית תל-אביב במוסד סגור ברמתיים.
שנת הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד לפרט קטן
"לא הרחק מהכביש הראשי העובר על יד רמתיים מתאכסנים ילדים במוסד, שהוקם ע"י עיריית תל-אביב, בתוך שפעת ירק ופרדסים.
ילדי הסביבה נוהגים לקרוא לילדים אלה בשם "ילדים עזובים" אך למעשה הם ברובם ילדים כמו כל הילדים, אלא שמזלם הרע אינה להם בית לא בית של אם או אב חורג. הם ברובם מבתים עניים של בני עדת התימנים, שהלשכה לעזרה סוציאלית של עיריית תל-אביב בחרה להם מקום זה כדי לבדלם מסביבתם האכולה דלות בצפיפות העיר, מתוך מגמה לחנכם ולהדריכם כילדים נורמליים ומסודרים.
מחנכות המוסד, ובראשן הגברת מרים גזונדהייט, עושות כמיטב יכולתן להנעים לילדים אלה את חייהם.
לא פשוט הדבר להתחיל עם ילדים בגיל 10 או 9 כמו בילדים בגיל 6.
ישנה בעיית בית הספר:
הילדים מבקרים בבית הספר הקרוב ברמתיים והמחנכות שוקדות לעזור להם בלמודיהם כדי שיספיקו במשך שנה מה שלא הספיקו במשך חמש שנים"
 |
| עיתון "הבקר" מיום שישי, כ''ז אלול ה'תש"ח (1 באוקטובר 1948 למניינם) - ילדים חטופים ע"י משרד הרווחה במוסד סגור ברמתיים |
לחצו לקישור לכתבה
ממצאים קשורים:
מנהלת המוסד היתה נשואה לגהתיה (גיזונדהייט) מתתיהו - ושניהם היו חברים בלח"י.
כחבר הנהלה במפלגת 'הציונים הכלליים', ניהל את סניף 'הנוער הציוני' בחיפה והגה רעיון להחדיר לתנועה זו איש לח"י כמשפיע וכמאתר מועמדים לגיוס ללח"י. מתתיהו התמנה מנהל בית־הספר ברמתיים ועקר לשם. אשתו ניהלה שם מוסד לילדים של עיריית תל־אביב כשבני הזוג מתגוררים בתוך המוסד. עד מהרה הפך המקום לבסיס סיוע ללח"י. מרים קיבלה לעבודה כחצי תריסר חברי לח"י, שהיה צורך למקמם בשרון. בחצר נחפר מחסן נשק. בעת טיול בירושלים עם תלמידיו, פגש מתתיהו איש לח"י מחיפה ומיד 'גייס' אותו כסגן מנהל הסניף של 'הנוער הציוני' בירושלים. כעבור זמן, כשאותו אדם הועבר לתל־אביב, הסדיר לו מתתיהו מינוי למנהל סניף תל־אביב של 'הנוער הציוני – מצדה'.
במחתרת הירצה וחינך דורות של לוחמים אך תמיד דרש לצאת לפעולות ונשלח לקורס לנשק. ב־1947 צורף למרכז רעיוני שהוקם. לאחר הוצאתו להורג של הרוזן ברנדוט בירושלים, בספטמבר 1948, נאסר מתתיהו וישב בכלא יפו. בעת הפריצה, ברח והסתתר עד לחנינה הכללית, במרס .1949 במשך אותה תקופה פעל במערכת הבחירות של 'מפלגת הלוחמים'.
אחרי הבחירות היה לפיזיקאי, שהתמחה בתורת הגרעין במכון וייצמן. בעקבות כמה עבודות שפרסם, הוצעה לו עבודה בבסיס צבאי בדייטון־אוהיו בארה"ב. חוזה לשנתיים עליו חתם, התחדש בכל פעם, והוא נשאר בארה"ב עד יום מותו ב־1978.
מרים חזרה ארצה עם ארונו והוא נקבר בקיבוץ נוה־איתן, שרבים מחבריו נימנו על חניכיו ועמיתיו בפולין.
מתוך אתר מורשת הלח"י
