לק"י
"כיצד ננהג בחניכים דתיים"
המדריך השומרי/לשאלות בחינוך השומרי
בהוצאת הסתדרות השומר
מתוך "המדריך השומרי", דצמבר 1956 למניינם, תחת הכותרת "כיצד ננהג בחניכים דתיים":
שנת הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד לפרט קטן
"בין חניכנו אנו פוגשים לא אחת בחניכים דתיים, בייחוד בהדרכה במעברות יישובי-עולים. מובן, שכוונתנו היא להביאם לידי הכרה, כי אמונתם באלוקים משוללת הגיון והצדקה, וכי הדת היא פרי המשטרים הריאקציונרים, ואין לה זכות קיום אצל הנלחמים למשטר מתקדם. אולם דרך החינוך להכרה זו אינה קצרה...
בתקופת ארגון הקבוצה אין המדריך צריך לומר לחניכים כי הוא רוצה להביאם לנטישת האמונה הדתית, להיפך, הוא צריך לחזק את דעתו של החניך, שבעיה זו ניתנת לשיקולו האישי, ואיש לא יכריחו להאמין או לכפור.
אם ישאל המדריך על יחסו הוא לבעיה – אין הוא צריך להסתיר את האמת, אלא לומר אותה בצורה שלא תפגע בחניך.
ישנם מדריכים המפריזים בפחד מפני פגיעה באמונתו של החניך, ומשתדלים לשכנעם, שגם הם - המדריכים - דתיים הם. מובן שזה הוא משגה, כי הקשר האישי של המדריך, תוך ידיעה שהוא איננו מאמין, מהווה גורם חזק, בריחוק החניך מהדת.
נוסף לכך, יש לשקר רגליים קצרות, ואם הוא יתגלה לחניך, יתערער כל אמונתו במדריך...
לאחר הסברה כזאת, שלא כלולה בה התקפה ישירה על הדת, כי אם השמטת הבסיס מתחתיה, יגיע החניך בעצמו להכרה שאין אלוקים, ויטוש את האמונה הדתית..."
שרה
המדריך השומרי / לשאלות בחינוך השומרי
בהוצאת הסתדרות השומר
לקריאת הסיקור המלא בעיתון "חרות" מיום ששי, ל' תשרי ה'תשי"ח, לחצו כאן
עיתון "על המשמר" יום רביעי, י"ג טבת ה'תשי"ג 31 בדצמבר 1952 למניינם.
הודעה דחופה למדריכים במעברות:
קישור לידיעה הדחופה במקור |
"הסתדרות השומר הצעיר" כרזה משנת ה'תשי"ב (1952) |
עיתון הנוער השומרי (השומר הצעיר) משנת ה'תרפ"ט (1929) |