לק"י
(14 בפברואר 1951 למניינם)
בן גוריון, מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטכ"ל
בן גוריון, על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה
פרוטוקול המוסד לתיאום כ"ט סיון ה'תש"י (14.6.1950 למניינם), תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון
תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123
בן גוריון על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל יגאל ידין
בן גוריון בהרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל ניסן ה'תש"י (אפריל 1950 למניינם)
בן גוריון, מתוך ראיון למגזין "לייף", ה'תשי"ז (1957 למניינם)
בן גוריון היה תלמידו ומעריצו של ארתור רופין.
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
"יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני"בן גוריון, דברי הפרלמנט הישראלי מיום ח' אדר א' ה'תשי"א
(14 בפברואר 1951 למניינם)
"זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את היהדות מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם"
בן גוריון, מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטכ"ל
"הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם"
בן גוריון, על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה
פרוטוקול המוסד לתיאום כ"ט סיון ה'תש"י (14.6.1950 למניינם), תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון
"דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים"
תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123
"שבט זה (יהודי תימן), מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית (=כלכלית), מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי העיר, יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב בריאותו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, מהפכה אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים שינוי יסודי"
בן גוריון על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל יגאל ידין
"לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם"
בן גוריון בהרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל ניסן ה'תש"י (אפריל 1950 למניינם)
"הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!"
בן גוריון, מתוך ראיון למגזין "לייף", ה'תשי"ז (1957 למניינם)
