לק“י יָשְׁמִיעַ השֵׁם אֵתְכֶם עַתָּה כַּיֹוֹם שְׁמוּעוֹת טוֹב עמ“י עש“וּ
XW
מאמר מלא מאתר לשכת ברקאי של הבונים החופשיים במדינה הציונית:
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
בכל יום שלישי, הראשון והשלישי בכל חודש, בשעה 19:30 חוגרים אחי לשכת ברקאי סינר למותניהם. האחים בדרגה הראשונה ("תלמידים") משתמשים בסינר לבן חלק. אלו בדרגה השניה ("חברים") משתמשים בסינר לבן שבתחתיתו רקומים שני פרחי בד כחולים. אחי לשכת ברקאי שהגיעו לדרגה העילאית ("רב בונה") חוגרים סינר רקום שונה משל אחיהם רבי הבונים מלשכות אחרות בישראל, ועליו רקומים מספר סמלים: כוכב מחומש קודקודים, צופן סודי ורקמת ענפי עץ. לא רק בברקאי מופיע סמל הענפים, כמובן, ולא רק בסינרים; סמל דומה מופיע גם לעיתים ברקמה על סרטי בד הנושאים אות של נושא משרה בלשכה ("רגליה"). מאמר זה יתחקה אחרי ההסברים לסמל הענפים האלו בבניה החופשית
לבונים חופשים בדרגה העילאית קל לזהות את סוג העץ, כיוון שיש ענף עץ ספציפי שמשמש כסמל משמעותי בבניה החופשית – זהו ענף עץ השיטה אשר מייצג את נצחיות הנפש. מדוע דווקא עץ השיטה נבחר כסמל בבניה החופשית? סביב שאלה זו ישנן השערות רבות, ורבדים רבים של הסברים. הסבר אחד הוא שעץ השיטה שימש לבנין "בתי האל" בתנ"ך – אוהל מועד ובית המקדש. מענפי עץ השיטה אף הכינו חלק מכלי הקודש בבית המקדש, כולל את ארון הברית עצמו (שהיה עשוי מעץ שיטת היאור, מצופה שכבות זהב). הסבר זה מקשר את עץ השיטה לבניה החופשית דרך מסורת בניית מקדש שלמה, אשר מהווה סמל מרכזי בבניה החופשית. הסבר זה מהווה קישור ישיר ומוכח בין עץ השיטה לבין הבניה החופשית, אך עדין לא מסביר למה נבחרו לבית המקדש דווקא עצי שיטה? כמו כן, החיבור למקדש שלמה לא מסביר את הקשר בין העץ המסוים הזה לבין האימרה "נצחיות הנפש". לשם מתן פרשנות מספקת נחוץ עיון מעמיק יותר.
עץ השיטה (Acacia, קוצני ביוונית) כולל כ 1300 מינים שונים, רובם הגדול צומחים בר אך ורק ביבשת אוסטרליה. בישראל ובסביבתה ישנו מספר מצומצם של מיני עצי שיטה שגדלים בטבע, רובם במדבריות הנגב, מדבר יהודה והערבה. עצים מדבריים אלו יכולים לצמצם את נוף העלווה (כמות העלים הירוקים) שלהם בתקופות יובש ממושכות ולהיראות עצים יבשים ומתים במשך חודשים ארוכים ואף שנים, אך אחרי גשם העץ מוריק ומלבלב. למינים המדבריים הללו יש מערכת שורשים אשר מסוגלים להגיע לעומק של יותר מ 10 מטרים, להתרחק עד עשרות מטרים מהעץ, ואף להצמיח מהשורשים הרחוקים עץ חדש לחלוטין (צמיחה וגטטיבית). יתכן, אם כן, שהקישור בין עץ השיטה לבין "נצחיות הנפש" נובע מכך שבטבע העץ נראה מת, ואז הוא כביכול חוזר לחיים. גם בהסבר זה יש קושי, מכיוון שהוא איננו מתישב עם ההסבר הקודם הנוגע לבניין בית המקדש; המידות של קורות העץ המפורטות בתנך ובדברי חז"ל מתיחסות לגזעי עץ גדולים בהרבה מאלו שיש למינים המדבריים (כל קרש למקדש היה באורך 6.5מ X רוחב 1מ X עובי 30 סמ).
תמונות: משמאל למעלה, עץ שיטה מדברי שנראה יבש לחלוטין. משמאל למטה, עץ שיטה מדברי מלבלב. במרכז, עץ שיטה מלבינה באפריקה שיכול להגיע לגובה של מעל 30 מטרים. מימין, הגזע האדום של שיטת היאור.
הצלבה בין המחקר המודרני למקורות התנכיים מזהה בסבירות גבוהה את שני מיני השיטה הספציפים אשר שימשו לבנית מקדש שלמה וכלי הקודש: עץ השיטה המלבינה, אשר מצטיין בחוזקו הגדול ביחס למשקלו הקל, ואשר ממנו הכינו את אותן קורות עץ גדולות. את כלי הקודש, כמו גם בריחים וחיבורים שדורשים עץ חזק ועמיד במיוחד הכינו משיטת היאור . שני עצים אלו אינם המינים המדברים, אלא אלו הגדלים בעיקר באפריקה בתנאים סוב-טרופיים וישראל היא המקום הצפוני ביותר בהם הם גדלים עד היום. גם מינים אלו יודעים להצמיח עצים חדשים מהשורש ומסיבה זו הם יחסית עמידים בפני ניסיונות עקירה ושריפה. הזיהוי הזה עדיין לא מספיק כדי להצדיק שימוש כסמל על סינר מסוני, שכן ישנם מיני עצים וצמחים רבים אחרים אשר מצטיינים בעמידות, והיו בשימוש כחומרי בניה בבית המקדש (ארז הלבנון, ברוש וכו), ובכל זאת הם אינם מופיעים כסמל בבניה החופשית.
כיוון חקירה אחר יכול להיות פענוח משמעות הביטוי "נצחיות הנפש". בלשכות רבות מתייחסים אל הרעיון הזה במשמעותו הניאו אפלטונית – נוצרית, כלומר שענף עץ השיטה מציין את גלגול הנשמות בגרסתו הדתית, החיים שלאחר המוות. מכיוון שעל פי הבניה החופשית האנגלית (לנדמרק) האמונה בהישארות הנפש היא דרישת סף, ניתן לשער כי סמל ענף עץ השיטה מתייחס לאמונה זו. יחד עם זאת, דווקא בדרך כלל בלשכות אלו הדורשות את האמונה בהישארות הנפש, ענף השיטה לא מופיע על הסינר. במקרה של לשכת ברקאי,שירשה את הסינר המסויים עם ענף השיטה מהבניה החופשית הצרפתית אין כל דרישה או עניין בתיאולוגיה או ברעיון הישארות הנפש. ובכל זאת, דווקא על סינר ברקאי רקום ענף עץ השיטה. במקום שבו נאבדות העקבות של הראיות היציבות מופיעים הסברים מהמרחב הפואטי, אגדות וסיפורי מיסתורין, סמלים איזוטריים ורעיונות מההיסטוריה הרחוקה.
לעץ השיטה היתה בעבר הרחוק משמעות ספציפית, ספציפית מאד. זה כמובן לא חריג, כי הרי האדם העניק משמעות לצמחים וחיות שסביבו משחר האנושות. מארז הלבנון ועד האורז הסיני, צמחים סימלו פונקציה שקיבלה ביטוי תרבותי. עץ השיטה, זה מבית המקדש, מופיע גם במיתוס איזיס ואוזיריס, למשל. תקציר האגדה, בהקשר זה, הוא שלאחר שהסרקופג עם גופתו של אוזיריס נסחפה אל החוף צמחו מסביבו עצי שיטה אלו (שנפוצים במיוחד על גדות הנילוס). מתוך אותו עץ כהני הדת מדתות המיסתורין זיקקו נוזל אדום שכונה "הדם של אוזיריס".
כיום ידוע שאותו נוזל אדום שהופק מקליפת שורש השיטה מכיל ריכוז גבוהה של חומר הנקרא דימתילטריפטאמין (מוכר יותר בתור DMT). אותו DMT הוא סוג של ניורוטרנסמיטור, הורמון אשר מופק בגופנו על ידי בלוטת האצטרובל במוח ומשפיע על תפקוד המוח ומערכת העצבים. החומר הזה משמש עד היום כסם הזיות "רוחני". בגרסתו האידיאנית מדרום אמריקה, הסם הפך להיות מותג מוכר בשם "איווסקה". בלוטת האיצטרובל (Pineal GLand) שמפיקה את ה DMT היא איבר זעיר הנמצא מתחת לקליפת המוח, מאחורי העיניים, וגם אחראית על הפקת ניורוטרנסמיטורים מוכרים אחרים – הסרטונין (החומר הפעיל מאחורי הסם MDMA) והמלטונין (זה מהגלולות נגד ג'טלג). ניורוטרנסמיטורים אלו מקושרים לאור, לדוגמה, היעדר קרינת שמש מפחיתה את הסרטונין ואחראית לשכיחות הדיכאון הארצות הצפון. גם המלטונין קשור לאור, ולכן הוא יעיל בהסדרת השינה במצב של שיבוש החשיפה לאור (שגורמת לתופעת הג'טלג). גם וויסות המחזור החודשי אצל נשים מקושר לאותה בלוטה. כנראה בגלל הקישור לאור, ובגלל ההשפעה של החומרים האלו על החוויה של האדם, נחשבה בלוטת האצטרובל בתרבויות מסוימות ל "עין שלישית", או מקום משכנה של הנפש. מכיוון שה DMT קיים בגוף בצורה טבעית, השימוש בו כסם הזיות שנצרך בעישון מייצר אפקט קצר שנמשך בדרך כלל פחות מ 10 דקות. מה שמקצר את האפקט של החומר הפסיכואקטיבי הוא אנזים טבעי בגופנו אשר מפרק את החומר הפעיל במהירות. אותו שיקוי DMT אינדיאני (איווסקה) מכיל תוסף המופק ממין של עץ קפה ושמכיל חומר הנקרא הרמין שמדכא את האנזים (שמפרק את ה DMT), ולכן מאפשר אפקט פסיכודאלי ממושך הרבה יותר (עד 7 שעות).
בתמונה משמאל: קליפת עץ שיטה המשמשת למיצוי DMT. מימין חומר ה DMT בצורתו הטהורה. יש שגבישים זהובים אלו הם "אבן החכמים" המוכרת מתהליכי האלכימיה.
ההפקה והשימוש באותה קומבינציית חומרים פסיכואקטיבית היתה ידועה כמובן גם במערב מימים אין איש זוכר, אך מכיוון שהחוויה של המשתמש שצרך את קוקטייל החומרים הזו מתחילה בבחילה קשה שמתחלפת בהתקף הקאות ושישלשולים בלתי נשלטים, ובדרך כלל כוללת גם תופעות רגשיות קשות (חווית מוות). הסיבה לתגובות הקשות פשוטה – אותו הרמין הוא חומר רעיל ביותר שגם בכמות קטנה יכול לשתק סוס אחרי כמה לעיסת כמה עלים.
משמאל: צמח השבר הלבן הרעיל, אשר נפוץ בישראל, מכיל חומר המאפשר השפעה ארוכה לסם DMT. מימין: זרעי השבר הלבן (מכונים גם "חרמל") אשר נמכרים בחנויות תבלינים, נחשבים בעלי סגולות לגירוש רוחות.
כנראה בגלל הרעילות של קוקטייל ה DMT הוא לא הפך להיות חלק מתרבות הסמים הפופלריים עד תקופה מאוחרת יחסית. יחד עם זאת, ולהבדיל מחומרים מעוררי הזיות אחרים שמקורם בצמחים או פטריות, ה DMT זכה בימים קדומים במעמד מיוחד, והחזיונות שהוא עורר קיבלו מעמד של תובנות פילוסופיות. די אם נזכיר את מה שמתארים המשתמשים בחומר כדי לזהות סמלים רבים שמוכרים לבונה החופשי. השפעת הסם מתחילה בהזיות של צורות גיאומטריות ואור. רבים מהמשתמשים מתארים ישויות ארכיטיפיות וסמלים אשר מעבירים מסרים של שוויון ואחווה בין כל בני האדם. פעמים רבות, כאמור, המשתמש חווה גם חוויות הקשורות במוות ותחייה. בכל הזמן שהמשתמש תחת השפעת הסם, הפעילות הקוגניטיבית של קליפת המוח נשארת שגרתית, כלומר מבחינת המתשמש התודעה שלו מתפקדת ללא שינוי. רבים מהמשתמשים אף תיארו שהם תופסים את המציאות בצורתה האמיתית יותר תחת השפעת ה DMT, ושהם מגיעים לתובנות המשפיעות בצורה חיובית על כל אורח חייהם. אותן ישויות מעולם ההזיה שקוראות למשתמש להיטיב את חייו מקבלות משמעות עמוקה כל כך, עד שישנן אינספור עדויות למעשי ניסים של משתמשי סמים קשים שהפסיקו את הרגליהם בעקבות השימוש ב DMT.
הקלטה של הרצאה מפי "נביא ה DMT" טראנס מקקנה (1946 – 2000)
הקישור בין השימוש בעץ השיטה כמקור לחוויות פסיכודליות נחקר בבניה החופשית כמו גם במחקר ההיסטורי והפסיכולוגיה. ישנם חוקרים אשר אף טוענים שתהליך מיצוי ה DMT מעץ השיטה הוא הוא "אבן החכמים". כלומר תהליך הפקת סם ההזיות (אליקסיר) שמבוסס על תערובת מיצוי עץ השיטה עם מיצוי ההרמין מצמח השבר לבן הוא סוד האלכימיה. חוקרים אחרים מקשרים את השימוש באותו חומר בדיוק לכתות המיתורין של אוזיריס, ליהדות, לחזיונות האורקל מדלפי ואף לסודות טקס הדרגה העילאית בבניה החופשית.
דיון מסוני
בישראל ידוע על פרט אחד בודד ויחיד של שיטת היאור, אותו עץ מסתורי שכנראה מסתתר מאחורי סמל הענפים על סינר ברקאי. אותו עץ יחיד נמצא כיום ב"גבעת הקיבוצים" לא הרחק מרחובות לאחר שהועתק משם ממקום אחר – אזור מסילת הרכבת. על פי המיקום המקורי והגיל של העץ חוקרים סוברים שהפרט היחיד בישראל איננו נצר לזן אשר שימש בבניית המקדש, אלא הגיע לארץ מחדש עם הנחת קווי הרכבת הראשונים בארץ בראשית המאה ה 20. בדיוק כמו לשכת ברקאי.
מקור: