לק“י יָשְׁמִיעַ השֵׁם אֵתְכֶם עַתָּה כַּיֹוֹם שְׁמוּעוֹת טוֹב עמ“י עש“וּ
XW
תמונות של לשכות בניה חופשית בתוך ארץ ישראל ומאמרים מתוך אתרי הלשכות
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
מסדרי "הבניה החופשית" אחראים לחיקוקם של חוקים רבים שלפי הגדרתם חוקקו "למען האנושות" במדינות רבות. ביניהם: חוק לימוד בי"ס יסודי חינם וחובה, הפרדה בין דת ומדינה, הפיכת אמצעי מניעה לחוקיים, זכות בחירה מגיל 18, ביטול עונש מוות מסיבות פוליטיות וביטול העבדות.
בין הבונים המפורסמים בהסטוריה ניתן למצוא 15 מהנשיאים של ארצות הברית, ראשי מדינות כגון צ'רציל ובנג'מין פרנקלין, אקטיביסטים מהפכנים (שעפ"י הגדרת הבניה החופשית הינם "לוחמי חופש") כגון: דוד קרוקט, לפאייט, פנשו ווילה וסימון בוליבר. הוגי רעיון המהפכה הצרפתית היו ברובם בונים חופשים וביניהם דנטון, רובספייר, וולטייר ועוד רבים. בין הבונים תוכלו למצוא גם מלכים (אנגליה, הממלכה ההאשמית בירדן ועוד) סופרים (קיפלינג) מוזיקאים (מוצרט) וגם אמנים רבים (ג'ון וואין, לורל והרדי, קלרק גייבל). נשיאי המדינה הציונית, רבים מ"שופטיה", "רבניה" ורבים ממייסדי התנועה הציונית (ז'בוטינסקי, א. בן יהודה, קרל נטר, נפתלי הרץ אימבר, דוד יודלוביץ', מאיר דיזנגוף ורבים רבים נוספים).
הלשכה הגדולה למדינת ישראל
הנשיא הגדול של הבונים החופשיים במדינה הציונית כיום הוא סולימאן סאלם:
 |
| סולימאן סאלם - "הנשיא הגדול" של הבונים החופשיים במדינה הציונית |
לשכת ביל"ו
אתר הלשכה
לשכת ביל"ו פועלת ברחובות
נוסדה ב- ז' מרחשוון ה'תשי"ג (25.10.52 למניינם)
נשיא הלשכה - סימון רוטשילד
כך מתארים עובדי הכוכבים והמזלות, הפסילים והאלילות, את הבניה החופשית באתר הלשכה. יש לזכור היטב שכל מה שכותבים, מספרים, אומרים אנשי הבונים החופשיים הוא אך ורק אקזוטרי ואינו מכיל מידע אזוטרי:
"אודות הבונים החופשים
ארגון הבונים החופשים הוא מסדר אחוותי הדוגל בקידום האידיאלים של אחווה חברתית, עזרה הדדית, צדקה ומוסר, כנובעים מכוח עליון. הבנייה החופשית מיוסדת על עקרונות נעלים ומכוונת להקנות לפרט ערכים אנושיים מוסריים שאותם הוא אמור ליישם לתועלתו, לתועלת משפחתו, הקהילה והמדינה בה הוא חי ולתועלת החברה האנושית כולה. המסדר פועל להידוק קשרי האחווה והסולידריות בין כל חבריו המוכרים זה לזה כ'אחים' ומאוגדים בסניפים הנקראים 'לשכות'. ארגון הגג המאחד את הלשכות בכל מדינה בעולם נקרא בשם "הלשכה הגדולה". ניתן לכנות את הבניה החופשית: פילוסופיה מוסרית לפרט. פילוסופיה זו, המכילה את עקרונות המוסר, עושה שימוש בכלי העבודה של הבנאים העתיקים, המעשיים, ובניין בית המקדש של שלמה, שבבנייתו עסקו בני עמים שונים למען מטרה נעלה אחת, כסמלים ללימוד עקרונותיה. הבניה החופשית מעודדת נאמנות לשלטון המדינה, ציות לחוקיה ולשופטיה. היא מעודדת את האחים לפעול על פי עקרונותיה, אך לא על חשבון צרכי משפחתם, פרנסתם וחובותיהם האזרחיות. המסדר שואב את מקורותיו מלשכות הבנאים המעשיים, שהקימו ובנו את הארמונות והקתדרלות באירופה לפני יותר מארבע מאות שנה ואשר דגלו בערכי מוסר גבוהים ועזרה הדדית בחיי המעשה והרוח. המסדר במתכונתו הנוכחית – המודרנית, נוצר בשנת 1717 באנגליה עם התאחדותן של ארבע לשכות גדולות שונות ללשכה אחת גדולה ומאוחדת עד היום.
במתכונת זו נפוץ המסדר ברחבי העולם היום. במסדר העולמי של הבונים החופשים, שהוא הוותיק והגדול מבין המסגרות של אחווה חברתית, קרוב לעשרה מיליון חברים ללא הבדלי דת, גזע, לאום או מעמד. לשכה של בונים חופשים מהווה מסגרת פרטית, אך לא סודית. האידיאלים והמטרות של המסדר ידועים ומתפרסמים בגלוי בעיתונות ובספרות. כתובות הלשכות בארץ ובעולם ידועות ומסומנות על ידי סמל המחוגה ומד הזווית. אחי המסדר נפגשים באופן קבוע בלשכותיהם לשם לימוד והתעמקות בפילוסופיית הבנייה החופשית על ידי טקסים, הרצאות, ופעולות למען הקהילה במסגרות וולונטריות שונות. לאורך ההיסטוריה, נמנו עם אחי המסדר בעלי שם רבים ומפורסמים מכל תחומי העשייה והרוח, ביניהם מוסיקאים כגון מוצארט, היידן ואף לואי ארמסטרונג. אנשי ספר ורוח כגון לסינג, טוויין, קיפלינג, קונאן דוייל, רוברט ברנס, פושקין, היינה, גיטה והפילוסוף וולטייר. מדינאים כגון צ'רצ'יל, וושינגטון, מקארתור, פרנקלין, פרידריך הגדול והמלך חוסיין. שחקנים ואומני במה כגון הודיני, קלארק גייבל, פיטר סלרס ואפילו מייקל ריצ'ארדס. מדענים ופורצי גבולות במדע כגון בנג'מין פרנקלין אלכסנדר פלמינג, ג'ון גלן, באז אולדרין ורבים אחרים. מאידך, הבניה החופשית מתגאה בכך כי היא מהווה במת מפגש ותחת כנפיה נפגשים אחים מכל קצוות האוכלוסייה ומכל שכבות העם. בעלי מלאכה ומקצועות חופשיים כאחד. לבניה החופשית יכולים להצטרף גברים מגיל 21 ומעלה, אשר בחרו בכך מרצונם החופשי ומאמין באלוהים. אדם הרואה עצמו כמתאים להתקבל למסדר יכול לפנות אל הלשכה הקרובה לאזור מגוריו, או למשרדי הלשכה הגדולה בארץ בה הוא חי. עדויות לקיומה של הבניה החופשית בארץ קיימות משנת 1868 תחת חסויות של מדינות זרות. "הלשכה הלאומית הגדולה בישראל" הוקמה בשנת 1933. הגוף המאגד תחתיו כיום את כל לשכות הבונים החופשים במדינת ישראל ומייצג אותם כלפי העולם נקרא 'הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים' שהוקם בשנת 1953. תחת גוף זה פעילים כיום כ-1000 אחים, בני דתות שונות (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים), דוברי תשע שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, תורכית, רוסית ורומנית) והמשתייכים לכ-70 לשכות שונות הפזורות ברחבי הארץ. עיקר פעילותו של המסדר מתרכזת בעשייה למען הקהילה, במעורבות אישית של האחים וגם בתרומות כספיות למטרות אלו, על ידי קרנות ועמותות השייכות ללשכות המסדר. הפעילות המעשית של האחים בלשכות מתבטאת בתחומים שונים כגון: תמיכה בילדים ונוער במצוקה, נכים, חיילים, בתי אבות, בתי חולים, בתי סוהר, מלחמה בסמים, טיפוח סביבתי, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים ותמיכה במשפחות נזקקות. בסמוך למבנה הלשכה הגדולה בתל אביב ישנם ספרייה מסונית ומוזיאון המכיל מוצגים הקשורים להיסטוריה של הבניה החופשית בארץ ובעולם ולתרבות החומרית של הבונים החופשיים. במוזיאון, בספריה ובארכיון ניתן לבקר בתיאום."
http://bilu33.org.il/
"אודות הבונים החופשים
ארגון הבונים החופשים הוא מסדר אחוותי הדוגל בקידום האידיאלים של אחווה חברתית, עזרה הדדית, צדקה ומוסר, כנובעים מכוח עליון. הבנייה החופשית מיוסדת על עקרונות נעלים ומכוונת להקנות לפרט ערכים אנושיים מוסריים שאותם הוא אמור ליישם לתועלתו, לתועלת משפחתו, הקהילה והמדינה בה הוא חי ולתועלת החברה האנושית כולה. המסדר פועל להידוק קשרי האחווה והסולידריות בין כל חבריו המוכרים זה לזה כ'אחים' ומאוגדים בסניפים הנקראים 'לשכות'. ארגון הגג המאחד את הלשכות בכל מדינה בעולם נקרא בשם "הלשכה הגדולה". ניתן לכנות את הבניה החופשית: פילוסופיה מוסרית לפרט. פילוסופיה זו, המכילה את עקרונות המוסר, עושה שימוש בכלי העבודה של הבנאים העתיקים, המעשיים, ובניין בית המקדש של שלמה, שבבנייתו עסקו בני עמים שונים למען מטרה נעלה אחת, כסמלים ללימוד עקרונותיה. הבניה החופשית מעודדת נאמנות לשלטון המדינה, ציות לחוקיה ולשופטיה. היא מעודדת את האחים לפעול על פי עקרונותיה, אך לא על חשבון צרכי משפחתם, פרנסתם וחובותיהם האזרחיות. המסדר שואב את מקורותיו מלשכות הבנאים המעשיים, שהקימו ובנו את הארמונות והקתדרלות באירופה לפני יותר מארבע מאות שנה ואשר דגלו בערכי מוסר גבוהים ועזרה הדדית בחיי המעשה והרוח. המסדר במתכונתו הנוכחית – המודרנית, נוצר בשנת 1717 באנגליה עם התאחדותן של ארבע לשכות גדולות שונות ללשכה אחת גדולה ומאוחדת עד היום.
במתכונת זו נפוץ המסדר ברחבי העולם היום. במסדר העולמי של הבונים החופשים, שהוא הוותיק והגדול מבין המסגרות של אחווה חברתית, קרוב לעשרה מיליון חברים ללא הבדלי דת, גזע, לאום או מעמד. לשכה של בונים חופשים מהווה מסגרת פרטית, אך לא סודית. האידיאלים והמטרות של המסדר ידועים ומתפרסמים בגלוי בעיתונות ובספרות. כתובות הלשכות בארץ ובעולם ידועות ומסומנות על ידי סמל המחוגה ומד הזווית. אחי המסדר נפגשים באופן קבוע בלשכותיהם לשם לימוד והתעמקות בפילוסופיית הבנייה החופשית על ידי טקסים, הרצאות, ופעולות למען הקהילה במסגרות וולונטריות שונות. לאורך ההיסטוריה, נמנו עם אחי המסדר בעלי שם רבים ומפורסמים מכל תחומי העשייה והרוח, ביניהם מוסיקאים כגון מוצארט, היידן ואף לואי ארמסטרונג. אנשי ספר ורוח כגון לסינג, טוויין, קיפלינג, קונאן דוייל, רוברט ברנס, פושקין, היינה, גיטה והפילוסוף וולטייר. מדינאים כגון צ'רצ'יל, וושינגטון, מקארתור, פרנקלין, פרידריך הגדול והמלך חוסיין. שחקנים ואומני במה כגון הודיני, קלארק גייבל, פיטר סלרס ואפילו מייקל ריצ'ארדס. מדענים ופורצי גבולות במדע כגון בנג'מין פרנקלין אלכסנדר פלמינג, ג'ון גלן, באז אולדרין ורבים אחרים. מאידך, הבניה החופשית מתגאה בכך כי היא מהווה במת מפגש ותחת כנפיה נפגשים אחים מכל קצוות האוכלוסייה ומכל שכבות העם. בעלי מלאכה ומקצועות חופשיים כאחד. לבניה החופשית יכולים להצטרף גברים מגיל 21 ומעלה, אשר בחרו בכך מרצונם החופשי ומאמין באלוהים. אדם הרואה עצמו כמתאים להתקבל למסדר יכול לפנות אל הלשכה הקרובה לאזור מגוריו, או למשרדי הלשכה הגדולה בארץ בה הוא חי. עדויות לקיומה של הבניה החופשית בארץ קיימות משנת 1868 תחת חסויות של מדינות זרות. "הלשכה הלאומית הגדולה בישראל" הוקמה בשנת 1933. הגוף המאגד תחתיו כיום את כל לשכות הבונים החופשים במדינת ישראל ומייצג אותם כלפי העולם נקרא 'הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים' שהוקם בשנת 1953. תחת גוף זה פעילים כיום כ-1000 אחים, בני דתות שונות (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים), דוברי תשע שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, תורכית, רוסית ורומנית) והמשתייכים לכ-70 לשכות שונות הפזורות ברחבי הארץ. עיקר פעילותו של המסדר מתרכזת בעשייה למען הקהילה, במעורבות אישית של האחים וגם בתרומות כספיות למטרות אלו, על ידי קרנות ועמותות השייכות ללשכות המסדר. הפעילות המעשית של האחים בלשכות מתבטאת בתחומים שונים כגון: תמיכה בילדים ונוער במצוקה, נכים, חיילים, בתי אבות, בתי חולים, בתי סוהר, מלחמה בסמים, טיפוח סביבתי, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים ותמיכה במשפחות נזקקות. בסמוך למבנה הלשכה הגדולה בתל אביב ישנם ספרייה מסונית ומוזיאון המכיל מוצגים הקשורים להיסטוריה של הבניה החופשית בארץ ובעולם ולתרבות החומרית של הבונים החופשיים. במוזיאון, בספריה ובארכיון ניתן לבקר בתיאום."
http://bilu33.org.il/
סמלה המקורי של אגודת ביל"ו, שחבריה היו עצמם בונים חופשיים:
 |
| הכיתוב בלטינית סביב לסמל הבונים החופשיים: "Concordia res Parvae Crescunt" "אחדות מייצרת כוח" "Unity makes Strength" ציטוט מפורסם הלקוח מספרו "מלחמת יוגורטא" ("Bellum Jugurthinum") של ההסטוריון והמדינאי הרומי גאיוס סאלוסטיוס קריספוס שחי 86 לפני הספירה הנוצרית - 35 לפני הספירה הנוצרית. הציטוט המלא מתוך ספרו של ההסטוריון הרומי: "האחדות מאפשרת למדינות קטנות להפוך לגדולות, ואילו היריבות מערערת את יסודותיהן של הגדולות שבאימפריות". הציטוט מספרו של סאלוסטיוס משמש מדינות רבות באירופה, באפריקה, במטבעות, בסמלים בתור מוטו או סלוגן. ארגונים ומשרדי ממשלות רבים עושים בציטוט שימוש מאז נכתב ועד ימינו. גם הבילויים שנוסדו מתוך מטרה להחריב את הישוב היהודי באמצעות כינויו "הישוב הישן" והקמת מה שהם כינו "ישוב חדש" (=הציונות) בארץ ישראל עשו שימוש בציטוט של המנהיג הרומי והם עשו זאת סביב אחד הסמלים המפורסמים ביותר של כת הבונים החופשיים הפגאנית. תנועת בִּיל"וּ היתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, (21 בינואר 1882 למניינם) בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז, חלק מהאימפריה הרוסית. התנועה הוקמה לאחר הפוגרומים, "הסופות בנגב", אשר התחוללו ברוסיה בעקבות רצח הצאר בידי מהפכנים, בשנת 1881 למניינם. מייסדי ביל"ו הציבו לעצמם למטרה להתיישב בארץ ישראל. הם קראו להתחדשות פוליטית-כלכלית ורוחנית-לאומית של העם היהודי בארץ ישראל וכן להתחדשות השפה העברית. הם נחשבים לקבוצה הציונית-סוציאליסטית הראשונה, בשל ניסיונותיהם בחיי שיתוף וקומונה. |
 |
| הלווית דוד יודלוביץ' עיתון המשקיף, יום שישי, 13 באוגוסט 1943 למניינם |
