באר מרים: בהר מוסלמים, בכותל רפורמים ומתחת להר, מדינת העומק של הבונים החופשיים

בהר מוסלמים, בכותל רפורמים ומתחת להר, מדינת העומק של הבונים החופשיים

לק"י

בונים חופשיים בריטיים בירושלים העתיקה, בפתח המחצבות של מערת צדקיהו ה'תרנ"ח

1898 Masonic degree conferred in 'Solomon's Quarry' (Zedekiah’s Cave)

below the Temple Mount in Jerusalem

שנת הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט קטן

קרל נטר היה מבין החברים והמייסדים של לשכת הבונים החופשיים הראשונה שקמה בארץ ישראל בראשותו של רוב מוריס. הוא גם מבין החותמים על הבקשה להקמתה. לשכת "Royal Solomon Mother Lodge N° 293" קיבלה את אישורה מהלשכה הגדולה של קנדה ב-17 בפברואר 1873 ונחנכה בפועל ב-7 במאי במערת צדקיהו בירושלים

ציטוט מתוך אתר רשות העתיקות מתיעוד חפירת אחזקה במערת צדקיהו:

במפלס נמוך, ממערב לפתח הכניסה למערה, נפתח ריבוע (3×3 מ') במקום אגן איסוף השופכין של מבנה השירותים (איור 2).

איור 2. שטח J מבט כללי לצפון

בשכבת המילוי העליונה נמצאו שני פריטי אבן:

1. ראש פטיש טקסי (מקבת) מאבן גיר רכה שעובד במחרטה (5.3 ס"מ קוטר מרבי, 6.2 ס"מ גובה; איור 3). על צדו נחרת 'King Solomon' מעל עיגול ובו סמלי מחוגה ומד-זווית שבורים, ובבסיסו נחרת 'Jerusalem'. בדופן נקדח חור לידית העץ עד למרכז ראש הפטיש.

איור 3. ראש פטיש טקסי מאבן

2. שבר טבלת אבן מלבנית עם מסגרת (8.3×9.0 ס"מ, 1 ס"מ עובי; איור 4). על הטבלה חרותים שני ענפי עץ שיטה (מימוזה), שלהם חשיבות בארגון המאסוני, וביניהם חלק ממד-זווית ומחוגה בתוך עיגול, שבמרכזם האות G הרומזת למילה Geometrician (גיאומטריה), שהיא אחת מה'אומנויות החופשיות' ולא כפי שמקובל לשער קיצור שמו של אלוקים באנגלית (God).

מתחת לעיגול חקוקות האותיות MSNS – חלק מראשי התיבות של הלשכה הריבונית של הבונים החופשיים במצרים. מתחת לענפים שלוש אותיות באנגלית: ALE, שהיו חלק משם העיר 'Jerusalem'.

איור 4. טבלת אבן מעוטרת בענפי עץ השיטה

שני הפריטים שייכים לתעשיית מזכרות של מסדר הבונים החופשיים, שיוצרו במערה בשנות העשרים והשלושים של המאה הכ'.

האבנים נלקחו מהמערה בגלל הקשר שמייחסים חברי המסדר לחציבת אבני המקדש ממנה על ידי שלמה המלך. מקבות דומות אחדות מוכרות ממרכזים מאסוניים באוסטרליה, בניו זילנד, בתל אביב ובחיפה (מידע מהתכתבות עם אנשי מסדר הבונים החופשיים).

(מקור: גיליון 125 לשנת 2013, ירושלים, מערת צדקיהו
יחיאל זלינגר, 31/12/2013, דוח סופי)

ציטוט מאתר סיורים בירושלים מאת רון פלד:

בשנת 1864 נכנס למערה החוקר צ'רלס ווילסון (שעל שמו קשת ווילסון המפוארת, בכניסה למנהרת הכותל), אשר תיאר את החציבה בה ואף הכין תכנית כללית של המערה. הוא היה החוקר הראשון אשר קישר בין מערת צדקיהו למערת ירמיהו הנמצאת מול מערת צדקיהו, בצדו השני של הכביש, והציע כפי שמקובל היום על רוב החוקרים כי שתי המערות השתייכו בעבר למכלול אחד אשר נותק כאשר נבנתה החומה הצפונית של ירושלים. אחריו הגיעו לירושלים חברי משלחות הסקר הבריטיות (ה-P.E.F - Palestine Exploration Fund), וביניהם קלוד רינייה קונדר והרבט.

אין ספק שאת פרסומה השיגה המערה עם ביקורו של גדול חוקרי ירושלים במאה ה-19, הלוא הוא הבריטי קפטן צ'ארלס וורן, שהגיע אל העיר בשנת 1867 דרך נמל יפו (וורן הוא שפיקד בשנת 1888 ללא הצלחה על חקירת פרשת ג'ק המרטש בלונדון). וורן, שהיה אף הוא חבר המשלחת הבריטית לחקר ארץ ישראל, היה גם חבר מסדר הבונים החופשיים (מאסונים) והקים בירושלים את הלשכה הראשונה של המסדר יחד עם האמריקני רוברט מוריס. באחד מלילות מאי 1868 קיימו השניים במערה טקס מאסוני בנוכחות הקונסול הפרוסי ומלחים וקצינים מאנייתו של וורן, שהיו אף הם חברים במסדר. לאור נרות חדרה חבורת הגברים למערה, וכאשר מצאו בה אולם מתאים למטרתם (כיום הוא מכונה אולם הבונים החופשיים) הסבו משטח קטן למזבח וקיימו את הטקס. הבונים החופשיים ראו בהתכנסות יחידה זו את שובה של הבנייה החופשית לארץ הקודש, לאחר שהפסיקה להתקיים מאז תקופת הצלבנים, כ- 700 שנים קודם לכן. מאוחר יותר ועד לשנת 1947, קיימו הבונים החופשיים עשרות טקסים במערה, ובשנת 1969 חידשו את הטקסים בה. וורן מצא במערה ציור קיר שהוא ייחס לתקופה האשורית (מאות שמינית-שביעית לפסה"נ). בציור נראו שני כרובים וכנפיים, אולם לצערנו הרב הועברה האבן לאנגליה. בנוסף, הספיק וורן למפות בצורה מדויקת את המערה.

בעקבות עבודתו של וורן במערה הגיעו הרפתקנים וסקרנים רבים אל העיר, כדוגמת הסופר מארק טווין (סמיואל לנגהורן קלמנס בשמו המקורי) שהיה אף הוא בונה חופשי, וניסו להיכנס אל המערה עד שנאסרה הכניסה על ידי השלטונות העות'מאניים. הסיבה לאיסור זה נבעה, ככל הנראה, מן העובדה שמבקרים רבים שהילכו בה טעו בדרכם. ובהקשר זה מסופר על פקח אחד שחפץ להיכנס אליה וכדי לא לתעות בה הביא עמו פקעת של חוטים. את קצהו האחד של החוט הוא קשר לפתחה של המערה, ונכנס אליה תוך שהוא מתיר את החוט מן הפקעת. כך הלך בה לאורכה ולרוחבה, וכשרצה לשוב כרך את הפקעת ויצא בשלום. כמו כן מספר דיינארד בספרו "מסע בארץ הקדם" שנכנס למערה עם חבריו בשנת 1880 ועשו להם סימנים בכניסתם כדי שידעו דרכם החוצה.

יהודי ירושלים החלו אף הם להתעניין במערה ומסתוריה, וסיפורי גבורה לצד סיפורי אימה החלו להיכתב:

"אז הלך רבי אליעזר שו"ב (שוחט ובודק) ואחוזת מרעיו, כעשרה אנשים בחורים ולקחו איתם כלי זין, מפחד שמא ימצא שמה חיות ונחשים ועקרבים. גם חבלים לקחו כמאה אמה, למדוד עד כמה הגיע מהלכם. ונכנסו למערה ואבוקות של אור בידם. ועלו הרים וירדו בקעות, גדולים ונוראים מאוד, עד כי כלתה מידת החבל. ופתאום שמעו קול המון מים רבים אדירים. וכמעט טבלו במים רגליהם ויחרדו האנשים חרדה גדולה, ויתמהו איש לרעהו. ומיד חיש מהר ברחו החוצה".

הגדיל לספר יהודי אחר: "והאיש אשר נכנס לתוכה ויתעה בה לא ישוב, כי לא ידע את הדרך הטובה ללכת בה. וזו המערה מתפשטת במחילות הארץ עד ליריחו. וקרה פעם אחת אשר אישה זקנה נכנסה אל המערה ולא חזרה עוד ומיום זה עשתה הממשלה [העות'מאנית] דלת ברזל סגורה למען לא ייכנס שם שום אדם".

מקור: http://allaboutjerusalem.com/he/article/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%94%D7%95

Tour group, Solomon's Quarries Author: American Colony from 1898 until 1914

המערה נפתחה שוב לקהל בימי המנדט הבריטי (1920-1948). בתקופת מלחמת העולם השנייה נבנה בה קיר בטון ובתוכו נתיב מסומן עמודים כדי שיוכל לשמש מקלט במקרה של הפצצת העיר בידי כוחות גרמניה ואיטליה. המערה נסגרה למבקרים לאחר כיבוש העיר בידי הלגיון הירדני.

בשנת 1924 נחקרה המערה בידי הקצין הבריטי סרן מונקטון, שמצא על אחד מקירותיה גילוף ראש אדם המוקף עיגול, כנראה מן התקופה הרומית-ביזנטית.

ירידה ארוכה מובילה לאולם הבונים החופשיים. האנגלים שהגיעו לכאן כאמור באמצע המאה ה-19 האמינו שמכאן לקח שלמה המלך אבנים לבניית המקדש הראשון, ולכן כונתה המערה בפיהם מחצבות המלך שלמה (King Solomon Quarries). מאחר שחברי הבונים החופשיים מאמינים בין השאר כי שלמה היה גדול וראשון הבנאים (ומכאן שם האגודה), הם ראו בה אתר הולם לביצוע טקסיהם הסודיים לאחר שקיבלו אישור מן השלטונות העות'מאניים. את ההנחה כי שלמה המלך אכן השתמש במחצבה שבמערה, הסיקו מעובדת קרבתה של המערה להר הבית וכן מן הפסוק המקראי המוזכר בספר מלכים א' "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית".

Solomon's Quarries. between 1898 and 1914

The Masonic Hall Zedekiah's Cave

אולם הבונים החופשיים בתוך מערת צדקיהו

סיור במוזיאון בעיר דוד בשנה שעברה (ה'תשע"ח) בהדרכת אביחי אברהם.

צילום מסך מהאתר הרשמי של מגדל דוד:

הבונים החופשיים

במסגרת סדרת: פנים רבות לה: סיורים בעקבות קהילות ומשפחות בירושלים

יום חמישי | 22 בפברואר | 17:00

סיור בעקבות הסיפורים והאגדות שנקשרו באגודת הסתרים החשאית והבינלאומית שפעלה בירושלים והותירה את חותמה על העיר. נשמע על עקרונות היסוד של המסדר, על פעולותיה של האגודה בעיר -לפחות על אלו שמותר לגלות… נעסוק בין בניין ימק"א, מערת צדקיהו, המלך שלמה, יצחק רבין ואלי כהן, נבקר במערת צדקיהו ונסיים בהיכל הבונים החופשיים – בו מתקיימים הטקסים הסודיים של קהילת הבונים החופשיים עד היום.

מדריך: אביחי אברהם

מחיר סיור ומפגש: 90 ₪ מבוגר | 80 ₪ אזרח ותיק/סטודנט

מקום המפגש יימסר בעת ההזמנה

מקור: https://www.tod.org.il/many-faces-freemasonry/

טקסים מאסוניים מתקיימים בימינו בתוך מערת צדקיהו הקדושה, מתחת להר המוריה:

ד"ר דוד הריסון, הוא בונה חופשי, הסטוריון של הבונים החופשיים, ארכאולוג ומומחה אקדמי מוביל בחקר הבונים החופשיים.

הריסון הרצה באוניברסיטת ליברפול ואוניברסיטת הופ, ועבד כארכאולוג המתמחה בארכאולוגיה תעשייתית באנגליה.

בט"ו בשבט ה'תשע"ו, מתעד הריסון באתר הרשמי שלו את הטקס המאסוני שנכח בו:

"לפני כמה חודשים פנה אלי ידיד טוב והאח ג'ורג' שוקה, מבית מלון בישראל, שהודיע לי על פגישה במחצבות שלמה, מערה מפורסמת בירושלים, המוכרת היטב בחוגי הבונים החופשיים. התמונות של האירוע היו שובות לב והפגישה כללה הרצאה של האח יוסף בהאר.

מחצבת שלמה - המכונה מערת צדקיהו - ממוקמת מתחת לרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, ונחשבת כמחצבה שסיפקה את אבני המקדש", מספר הריסון לקוראיו.

"ארכאולוג צרפתי בן המאה התשע-עשרה גילה במערה גרפיטי של כרוב (מלאך) ששימש כתומך במחצבות בתקופה של המלך שלמה, ולשכות הבונים החופשיים מקיימים מפגשים במערה מאז שלהי המאה התשע-עשרה."

"ובנוסף, האח יוסף בהאר שלח להריסון בדוא"ל תמונות ופרטים של האירוע ההיסטורי הזה", מספר ד"ר הריסון הנרגש.

"כפי שהסביר האח בהאר: "הכל התחיל כאשר אחים מ" Cukurova Lodge "מהעיר אדנה (עיר בדרום מזרח תורכיה) הזמינו אותי במרס 2015, להרצות על מערת צדקיהו - מחצבות המלך שלמה. נתתי הרצאה, האחים אהבו אותה ורציתי מאד לבקר בירושלים ולהפגש במערה. אז "לשכת נור" בתל אביב (שיש בין עובדי הלשכה דוברי תורכית) נרתמה להיות הלשכה המארחת ובצעה את כל ההכנות והלוגיסטיקה וב-7 בספטמבר 2015, התקיימה עבודה (מפגש של הבונים נקרא "עבודה") במערה.

שלושים ושניים אחים מלשכת "נור" ו- 130 מבקרים של האחים מתורכיה - ביניהם מהאצולה הגדולה - השתתפו במפגש. הם בקשו שאחזור על ההרצאה שלי לאחים שלא שמעו אותה (היו גם אחים מאיסטנבול ואיזמיר במערת צדקיהו, שלא שמעו את ההרצאה בעיר אדנה). ההרצאה תורגמה לתורכית ולעברית. מצורפות תמונות מהכנת המפגש במערה" (כי את המפגש עצמו אסור לצלם)

במפגש השתתפו אחים מ- 32 לשכות שונות בכל רחבי תורכיה.

"לאחר שכתבתי על הלשכות שנפגשו במערה בעבר, היה זה האירוע מעניין במיוחד עבורי והמיקום המיוחד בהחלט הופך את המפגש הזה למפגש הסטורי."