לק“י יָשְׁמִיעַ השֵׁם אֵתְכֶם עַתָּה כַּיֹוֹם שְׁמוּעוֹת טוֹב עמ“י עש“וּ
XW
לא כפי שמציגים הציונים כביכול,
את החרדים לדבר השם כחוטאים
בחטא המרגלים ח"ו ומוציאים
דיבת הארץ רעה!
כי אם להיפך:
מגינים החרדים לדבר השם
על קדושת הארץ בכך,
שבזעקתם, נוטרים אותה
מיישובה על-ידי מינים, לצים,
ריקים ופוחזים, מעורבבים
ומחללי קודש.
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
עם התחזקות הציונים המשכילים החלו הארגונים החרדים לבקר את שאיפותיה המשכיליות והלאומיות של הציונות:
"וגם אנחנו גילינו את דעתנו כי חובבים אנחנו את ציון וירושלים, וכי מקדישים ומעריצים אנחנו את כל רעיון המועיל להחזיק ישובת הקודש. אבל כן לא יכולנו להופיע עצתנו על דעת "החובבים" כי רעיון עבודת האדמה רב אונים הוא לקרב את הגאולה. ידענו כי הרעיון הזה הנסיון האחרון למהר את התקשרות בעלי ההשכלה אל כנסיות ישראל אינו אלא משל ומלתא דבדיחותא בפי המשכילים להושיב את ארצנו הקדושה באיכרים ולא ביהודים ר"ל (רחמנא לצלן), ביהודים שאינם מוכשרים להתגורר על אדמת ה', כפי התנאי המותנה לאדמת אה"ק כי לא תוכל לשאת עליה אנשי און ומרמה, אנשים שאין בהם יראת חטא, אנשים אשר ראשי החובבים מדריכים אותם מילדותם בחינוך חדש אשר לא על פי אמונת מורשה... כאשר הורינו פעולות המייסדים הראשונים, שבראשית מעשיהם הגדילו לעשות בתי ספר והמעיטו כח למוד התורה וערבבו חול בקודש וקודש בחול.
הנעשה בנפשנו שקר לתת משפט הקדימה לישוב "ארץ ישראל" מאשר "לדת ישראל"?"
 |
"קול מחזיקי הדת", סיוון ה'תרנ"א "מן התרים את הארץ"
|
📃 קול מחזיקי הדת, לבוב, יום ה', כ"ו סיוון ה'תרנ"א (5,651 לבריאת העולם) (2 ביולי, 1891 למניינם) עמ' 1. "מן התרים את הארץ"
