לק"י
סטורן מייצג עבורם את השטן ויש לו ייצוגים רבים, אך מה שחשוב לדעת כְּמִי שאינם מתכוונים ללמוד לעומק את המיתולוגיות השונות ואת ממשיכותיהן הישירות שהן התאולוגיה הנוצרית, התֵאוֹסוֹפְיה, האָנְתְרוֹפּוֹסוֹפְיה וכל אֲגֻדּוֹת הַסֵּתֶר העוסקות בְּמָאגְיָה ובעבודת כוכבים ומזלות תחת ארגוני ה"אילומינטי" ו"הבניה החופשית" לסוגיהם הרבים מנשוא, הוא שהשטן (שאותו מייצג שבתאי), הוא הָאֵל הַקָּדוּם בַּיְקוּם והוא מְיַצֵּג את יֵצֶר הַחַיִּים, הַמַּתִּירָנוּת, הַלִּיבֶּרָלִיּוֹת. הוא (מכונה גם לוּסִיפֶר), בניגוד לבורא העולם שאת שמו אסור ליהודים לציין ואילו הם מציינים שמו בן ארבע אותיות במפורש, מַרְשֶׁה לִחְיוֹת חיי הנאה, נהנתנות, יִצְרִיוּת חסרת גבולות, חגיגות אקסטטיות בלתי פוסקות סביב אלילים רבים ככל שיהיו, תוך שתיה לְשָׁכְרָה או נטילת סמים מחוללי שינוי תודעה לסוגיהם.
כל המכנים עצמם "חרדים" - שימו לב היטב למי אתם כפופים ואת מי באמת הנכם עובדים, כאשר אתם מבקשים תקציבים מהמדינה הציונית:
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
דף שחולק לתלמידים בבתי הספר שבט, ה'תשע"ט:
מתוך מסמך רשמי של משרד החינוך, איך משרד החינוך מחדש בעצמו, מורח את התלמידים ואת ההורים:
 |
| http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/E8DD7C75-D0EE-4C3D-A39D-1DAC8AB16071/170394/yom_hamishpacha.pdf |
באופן הזה יוצק המערך האקדמי האחראי על החינוך מחדש תוכן פרוטסטנטי חדש, התואם את הפרוגרסיה (ההתקדמות) של הרפורמציה (ההשתנות) הפרוטסטנטית (המחאתית, המרדנית) אל תוך מבני החשיבה הישנים ומחדיר אותם אל תוך הנפש של הילדים, של ההורים, של כל האנושות. באופן דידקטי ומסודר למשעי, כיאה לגרמני טיפוסי:
 |
| http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/E8DD7C75-D0EE-4C3D-A39D-1DAC8AB16071/170394/yom_hamishpacha.pdf |
- ובאתר הרשמי של מערכת החינוך הדתית:
(אמי"ת = תנועת המזרחי)
- תכנית 'בארי' של מכון הרטמן:
בנצרות, מציינים יום בשנה, שנקרא בעבר
"יום האֵם" ביום ראשון השני שבחודש מאי למניינם.
במדינת ישראל, אמצו את היום הנוצרי הזה
באופן רשמי בשנת 1950 למנין הנוצרים (היהודו־נוצרים) והוא מצוין ביום ל' בשבט,
בעקבות תאריך מותה של הנרייטה סָאלד, שהקימה את "ההסתדרות הציונית הדסה",
ארגון הנשים הציוניות האמריקאי וכונתה "אֵם הַיְלָדִים". [ראה פרשת
חטופי תימן, מזרח והבלקן]
"יוֹם הָאֵם" נחגג לראשונה
ביוון העתיקה, והוא נָחוֹג כפולחן לכבוד הַאֵלָה רֵיאַה - אֵם כל האֵלִים, אִמוֹ
של זֵאוּס – אבי האלים.
[הנוצרים מקשרים קשר ישיר בין אם האלים מהמיתולוגיה היוונית לבין אם האל - מריה - אמו של ישוע, ומביאים מתוך הברית החדשה שלהם את הפירוש שלהם למי היא אותה אם קוסמית:
https://www.wmscog.com/heavenly-mother/heavenly-family-system/]
But the Jerusalem that is above is free, and she is our mother
Galatians 4:26
מאוחר יותר, לאחר שהנצרות התהוותה כדת
והחליפה את המיתולוגיות האליליות בכינויים אחרים ובתלבושת שונה, עם התפשטות הנצרות,
שינו את הכינוי מ"יום האֵם" ל"יוֹם אֵם הַכְּנֵסִיָּה" (שהרי
מאז היווסדות הנצרות והתפשטותה, הכנסיה היא "אֵם האלים" המיתולוגית).
בשנת 1600 למניין הנוצרים, לאחר שהנצרות
עברה רפורמציה ושינתה את הסדר העולמי שהיה נהוג עד אז, באמצעות כִּינוּן מבנה של מְדִינוֹת
לְאוֹם, בריטניה ציינה לכבוד האמהות בממלכה את "יום ראשון של האמהוֹת".
ביום ראשון זה קִבלו העבדים בבריטניה חופשה, על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד.
בחג נהגו לאפות עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת הַאֵם".
גם ארה"ב של אמריקה החלו לציין את "יום
האם" כיום "לאומי/אזרחי", החל משנת 1914 למניין הנוצרים.
בגרמניה צוין "יום האם"
לראשונה בשנת 1923 למניין הנוצרים, בתקופת רפובליקת וַיימָאר כמועד "אזרחי"
ומאוחר יותר גם צרפת החלה לציין את "יום האֵם" כמועד אזרחי וכן נהגו
מדינות נוספות.
במסגרת ההקצנה של הנצרות הפְּרוֹטֶסְטָנְטִית
(נקראת גם הנצרות הרפורמית) לְכִיווּן שִׁוְיוֹן "מִגְדרִי", הֵמִירוּ
מדינות רבות את "יום האם" ל"יום המשפחה", תוך הטמעת עֶרְכֵי
הנצרות הַפְּרוֹטֶסְטָנְטִית לפמיניזם (שִׁוְיוֹן מגדרי, אפליה מתקנת) וְהַחְדָּרַת
הַתַּעֲמוּלָה, לְפִיהָ יֶשְׁנָם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל תָּא מִשְׁפַּחְתִּי וְכוּלָם
לֶגִיטִימִיִים.
בְּמוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ מֵחָדָשׁ ברחבי
העולם הַכָּבוּשׁ בִּידֵי הַנַּצְרוּת הַפְּרוֹטֶסְטָנְטִית מטמיעים בְּקֶרֶב הילדים,
ההורים, המורים, הגננות והסטודנטים את ערכי אותה נצרות פרוטסטנטית, בֵּין הַיֶּתֶר
בְּיּוֹם הַמִּשְׁפָּחָה.
השימוש בְּחַג או במיתוס אֱלִילִי מן
העולם העתיק, מתוך המיתולוגיות השונות ע"י הנצרות הפרוטסטנטית תוך לקיחת
המועד וִיצִיקַת תּוֹכֵן מעודכן לתוכו, הַתּוֹאֵם את סדר היום הַפְּרוֹטֶסְטָנְטִי,
הוא שימוש שִׁגְרָתִי וְנַעֲשָׂה כמעט בכל תחום.
"יום האם" או "יום המשפחה",
זהו אחד מאותם מועדים פגאניים שהכנסיה הפרוטסטנטית יצקה לתוכם תוכן תּוֹאֵם־אַגֶ'נְדָה.
חשוב שנדע את העובדות, על מנת שנוכל
לבחור האם להיות יהודים או נוצרים פגאניים.
בתורת ישראל, לעומת זאת, כיבוד־אֵם, אינו
מצויין פעם בשנה וודאי שאינו תוצאה של עבודה אלילית.
 |
| Rhea, as overviewed by Wikipedia, is a character in Greek mythology, the Titaness daughter of the earth goddess Gaia and the sky god Uranus as well as sister and wife to Cronus. In early traditions, she is known as "the mother of gods" and therefore is strongly associated with Gaia and Cybele, who have similar functions. The classical Greeks saw her as the mother of the Olympian gods and goddesses, but not as an Olympian goddess in her own right. The Romans identified her with Magna Mater (their form of Cybele), and the Goddess Ops |
"יוֹם־האֵם" נחגג לראשונה ביוון
העתיקה, והוא נָחוֹג לִכְבוֹד הָאֵלָה רֵיאַה - אֵם כֹּל הָאֵלִים
רֵיאַה, אֵם הָאֵלִים, היא אחת מהטיטאנים.
טיטאנים, הם עֲנָקִים במיתולוגיה היוונית, צאצאי אוּרָנוּס וְגָאיָה וְהוֹרֵי הָאֵלִים
הָרָאשִׁיִּים הַשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם.
[הירח של כוכב שבתאי רֵיאַה והאסטרואיד
577 Rhea, נקראים על שמה, חשוב לדעת זאת כדי להבין
שגם התחום שנקרא "מדע" מושתת כל כולו על אותן מיתולוגיות, על אותה עבודת
אלילים פגאנית, מעוותת, עתיקה].
הָאֵלָה גָאיָה (שהיא כדור הארץ) ילדה את
האֵל אוּרָנוּס (שהוא הַשָּׁמַיִם) והתחתנה איתו. מזיווגם של אורנוס וגאיה נולדו
שלושה עַמֵּי עֲנָקִים - הטיטאנים, הקיקלופים ובעלי מאה הידיים (הקאטונכרים).
הָאֵלָה רֵיאַה, שלכבודה חגגו את פולחן "יום
האֵם" היא אחת מתוך הענקים שנקראים טיטאנים. הם נקראים כך על שם טִיטָאן, יְרֵחוֹ
של כוכב הלכת שַׁבְּתַאי - סַטוּרְן בלעז, משמו לקחו עובדי האלילים ולאחר מכן
הנוצרים את המילה "שָׂטָן" (סַטוּרְן עבר שינוי הגִיה לְשָׂטָן).
סטורן מייצג עבורם את השטן ויש לו ייצוגים רבים, אך מה שחשוב לדעת כְּמִי שאינם מתכוונים ללמוד לעומק את המיתולוגיות השונות ואת ממשיכותיהן הישירות שהן התאולוגיה הנוצרית, התֵאוֹסוֹפְיה, האָנְתְרוֹפּוֹסוֹפְיה וכל אֲגֻדּוֹת הַסֵּתֶר העוסקות בְּמָאגְיָה ובעבודת כוכבים ומזלות תחת ארגוני ה"אילומינטי" ו"הבניה החופשית" לסוגיהם הרבים מנשוא, הוא שהשטן (שאותו מייצג שבתאי), הוא הָאֵל הַקָּדוּם בַּיְקוּם והוא מְיַצֵּג את יֵצֶר הַחַיִּים, הַמַּתִּירָנוּת, הַלִּיבֶּרָלִיּוֹת. הוא (מכונה גם לוּסִיפֶר), בניגוד לבורא העולם שאת שמו אסור ליהודים לציין ואילו הם מציינים שמו בן ארבע אותיות במפורש, מַרְשֶׁה לִחְיוֹת חיי הנאה, נהנתנות, יִצְרִיוּת חסרת גבולות, חגיגות אקסטטיות בלתי פוסקות סביב אלילים רבים ככל שיהיו, תוך שתיה לְשָׁכְרָה או נטילת סמים מחוללי שינוי תודעה לסוגיהם.
הוא בעיניהם האל הטוב, שאצלו הכל מותר.
הוא המתירני. אצלו מותר הכל והוא האל שהם סוגדים לו בראש כל האלילים שלהם.
הוא, השטן, הלוסיפר (כוח החיוּת) הוא
המתירני והחי, הדינאמי, זה שאינו מְצַוֵּה את "נבראיו" בְּמִצְווֹת,
אינו מגביל את "נבראיו" בִּסְיָגִים ואין אצלו דבר שנקרא מוּסר
ולכן גם אין אָסוּר, הוא האל הטוב בעיניהם, לעומת האל שברא לדעתם המעוותת את בני
האנוש (אותנו), שהוא מכונה בארבע האותיות שאסור לנו להגות והוא האל הרע. האל שֶׁמְּשַׁמֵּר
את הַבּוּרוּת, את הַחוֹשֶׁךְ. האל שבריאתו היא בְּנֵי הַאֱנוֹשׁ, שהם בריאה לא
מוצלחת, שמטילה על היקום בּוּרוּת, אִסּוּרִים, מוּסָר, אובייקטיביזם (מוחלטות
– יש טוֹב מוחלט ולא הכל מעורבב מִיסוֹדוֹ).
הם, בני לוסיפר (נקרא גם סטורן, בָּכְּחוּס,
דִיוֹנִיסוּס, שִׁיוָוה, חִירָם אַבִּיף ויְשׁוּעַ), אינם יצירי האלהים המוסרי
הרע והמגביל, אלא הם האדם העליון. הם, בני לוסיפר הַמַּשְׂכִּילִים, הַנְּאוֹרִים,
החופשיים לִחְיוֹת חיים מְלֵאֵי תְּשׁוּקָה וְלָתֵת דְּרוֹר לְכֹל הַיְּצָרִים.
בני האנוש (אנחנו, הַנְּחוּתִים, המייצגים
את הבּוּרוּת, את הַמּוּסָר, את הכניעה והציות לדבר ה') מביאים מבחינתם חוּרְבָּן
על היקום ולכן הישועה הַשְּׁלֵמָה מבחינתם היא להשמיד את בני האנוש וּלְהִשָּׁאֵר בַּיְקוּם
לְבַדָּם.
עכשיו, לאחר שלמדתם על קצה המזלג את רוב
יסודות אמונת האלילים הזו, דעו את הנתון הבא:
אותם מאמינים באידאולוגיה המפורטת לעיל,
מנהלים את כל המוסדות קובעי המדיניות בעולם באלפיים השנים האחרונות.
זה היה הנתון ונסיים בהצבת שאלה ללא מתן
תשובה, שראוי כי כל בן אנוש ישאל את עצמו בכל יום מהיום והלאה:
האם אני מעוניין להמשיך לציית לאידאולוגיה
המעוותת הברברית הזו, המקיפה אותי מכל כיוון ובכל תחום חיים ובכך להצטרף כפשוטו
לעבודת כוכבים ומזלות בראשותו של השטן או שֶׁמָא מעוניין אני להשתייך לבני האנוש, לָאֵל
הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, אשר ברא את היקום בחסדיו ונתן לנו את התורה כספר הוֹרָאוֹת הַהִתְנַהֲלוּת
בְּעוֹלָמוֹ.
"יום משפחה" שמח!...
את ההסבר על מקורו של מה שהיהודו-נוצרים מכנים "יום המשפחה" ניתן למצוא באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית - מט"ח, תחת קטגוריית "פריטים מתוך פרסום מקורי" - ימים וארועים מיוחדים בארץ ובעולם - בקטגוריה הזו ניתן למצוא 4 דפי אינטרנט מלאים בחגים ומועדים של הדת העולמית החדשה, שהיא הנצרות הפרוטסטנטית בהקצנתה המתקדמת (מתקדמת = פרוגרסיבית).
כדאי לעיין שם בין כל הכותרות, כדי להתוודע לדת שאליה משתייכים הילדים שלכם: https://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?source=617
- יום המשפחה באתר "המרכז לטכנולוגיה חינוכית - מט"ח" של משרד החינוך הפרוטסטנטי: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10808
- דידקטיקה (תורת ההוראה) היא ענף משנה של פדגוגיה שעוסק בפיתוח גישות ושיטות הוראה. תחום זה עוסק בפיתוח תאוריה של ההוראה, הנחלת מיומנויות וכשירויות ההוראה הטובה, פיתוח תוכניות לימודים, תכנון והערכת אסטרטגיות הוראה, שילוב אמצעי המחשה בהוראה[1].
מקור המושג הוא מהמילה היוונית didáskein ופירוש "להורות".
המונח 'דידקטיות' מתאר חינוכיות יתרה, הבלטה של איכויות לימודיות או הדרכתיות.
