לק“י יָשְׁמִיעַ השֵׁם אֵתְכֶם עַתָּה כַּיֹוֹם שְׁמוּעוֹת טוֹב עמ“י עש“וּ
XW
הפסוק הזה שנכתב מאב לבנו, מעביר מסר של מסורת, של מורשת, של המשכיות. אולם הוא פחות מתאים לדור המחולל מהפכה. הדור שחולל את המהפכה הציונית חייב היה למרוד בדרך האבות, שמשמעותה היה המשך ההמתנה הפסיבית בגולה למשיח צדקנו שיבוא ויגאלנו.
דוד שמעונוביץ (שמעוני) היטיב לבטא את המסר ההפוך למסר של משלי, במילות משלי.
אַל תִּשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַּט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לָקָו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!
https://929.bina.org.il/imageview.php?id=2652
שנת הַלּוֹמֵד
עַל־מְנָת לְלַמֵּד לִפְרט
קטן
רחוב דוד שמעוני בחדרה תובב"א
רחוב דוד שמעוני בירושלם תובב"א
רחוב דוד שמעוני בקריית-שמונה תובב"א
רחוב דוד שמעוני ברחובות תובב"א
רחוב דוד שמעוני בהרצליה תובב"א
רחוב דוד שמעוני בחיפה תובב"א
רחוב דוד שמעוני בחולון תובב"א
מעון פעוטות דוד שמעוני בחיפה תובב"א
בי"ס דוד שמעוני בפתח-תקוה תובב"א
בי"ס דוד שמעוני בגבעתיים תובב"א
"השיר "מרד הבן" מאת דוד שמעונוביץ כפי שפורסם בעיתון בוגרי השומר הצעיר "אל על" ב-1921.לחן: רועי שפיגלרמבוצע ע"י להקת השומריה ה-9, חניכי ומדריכי השומר הצעירהוקלט ב-2003."
קיבל:
פרס ישראל (1954)
פרס ביאליק (1949)
פרס טשרניחובסקי
שם הספר מדבר בעד עצמו:
אהלי יעקב (בתי כנסיות ובתי מדרשות) מקבלים משמעות חדשה:
שינוי משמעות לשבת - "עונג שבת"
היה חבר ועד הלשון העברית משנת תרפ"ו (1926) וחבר האקדמיה ללשון העברית מיום היווסדה. בהמשך שימש יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.
שינוי משמעות ללשון הקודש:
לאחר שלושה דורות ששומדו בהצלחה, ממשיכים ומשמדים בדור הזה:
מרד ישיר, מכוון ומחושב באלוקים עובר מכבסת מילים ויוצקים לתוכו משמעות חיובית לכאורה שמכונה "חשיבה עצמאית":
בי"ס דוד שמעוני בפתח תקוה |
זה הכתל החדש של בית המקדש החדש:
הכשרת במות עבודה זרה בשם תורת ישראל, שנת ה'שח"ת, במות העבודה הזרה הציונית ימח שמה וזכרה.
במות העבודה הזרה המתחדשות מקדשות את הבריונים הסיקריקים הכופרים והמורדים ומכתירות אותם לשומרי החומות, בניגוד מוחלט לדברי תורת משה במדרש איכה רבה:
לסיכום:
האהל - בית המדרש - הופך לבימות עבודה זרה, על אותן בימות מקדשים מהנדסי העבודה הזרה את תרבות עשו שנענש לחיות על חרבו ולתרבות הרעה והמקוללת הזו קוראים "שומרי החומות".
ליל שבת קודש הופך המרה ומתחיל להיקרא יום שישי בערב.
בית המקדש החדש והכותל המערבי שלו היא תרבות המערב הפרוטסטנטית בראשות הא-ל הזר העונה לכינוי "מדינת ישראל".
וכל אלה מגובים ומרופדים בקרקסאות ובתיאטראות, במילגות ובפרסים רמי יוקרה, בשירה ובספרות, בעצרות ובפוסטרים, במימון הא-ל הזר - המדינה.
אלה אהליך עשו.
רק בגלל שכבר 150 שנה לא קוראים להם אהלי עשו אלא משתמשים בשם אהלי יעקב, כולנו הקרבנות של העבודה הזרה הזו, דוברת העברית.
כאשר עמלק דובר עברית, מאד קשה לתפוס שהוא עמלק.
ועד הרגע הזה הוא משתמש בטכניקות שלו ואנחנו ממשיכים לצרוך את כל מה שהוא משקה ומאכיל אותנו.
משומדים. מתים מהלכים.
רק בהמות אינן משתמשות לא בלב ולא בשכל.
כי אין להן.
אבל אדם, שכן זכה ללב מבין ולשכל ואינו משתמש בהם, הוא במדרגה יותר נמוכה מאשר בהמה.
לשם הגענו.
למרות הכל, יכולים לתקן.
כי הוא חנון ורחום, יכפר עוון.